האם צנתרי פולי לטקס מצופים או משומנים כדי להקל על ההחדרה ולהפחית את החיכוך?
קטטר פולי לטקס לרוב מצופים או משומנים כדי להקל על ההחדרה ולהפחית את החיכוך במהלך המיקום. הסיכה עוזרת למזער את אי הנוחות למטופל ומפחיתה את הסיכון לטראומה או גירוי לשופכה ולרקמות שמסביב. ישנם סוגים שונים של ציפויים וחומרי סיכה המשמשים למטרה זו, לרבות חומרי סיכה על בסיס מים, ציפויים הידרופיליים וציפויים על בסיס סיליקון.
חומרי סיכה על בסיס מים נמצאים בשימוש נפוץ בצנתרי פולי לטקס. הם מספקים משטח חלק המפחית את החיכוך במהלך ההחדרה וההסרה. חומרי סיכה אלו מורחים בדרך כלל על פני השטח החיצוניים של הצנתר ועשויים לדרוש הפעלת מים נוספת לפני השימוש.
ציפויים הידרופיליים הם אפשרות נוספת לשימון צנתרי פולי. ציפויים אלו מופעלים במים והופכים חלקלקים כאשר הם נחשפים ללחות. הם מספקים משטח חיכוך נמוך המאפשר החדרה קלה וממזער טראומה לשופכה.
ציפויים על בסיס סיליקון משמשים גם לשימון צנתרי פולי. סיליקון ידוע בהתאמה הביולוגית שלו ובתכונות הנון-דביק שלו, מה שהופך אותו לחומר סיכה יעיל עבור מכשירים רפואיים. ציפויי סיליקון יוצרים משטח חלק המפחית חיכוך ואי נוחות במהלך החדרה והסרה של הצנתר.
מהו ההרכב הספציפי של חומר הלטקס המשמש בצנתרי פולי?
ההרכב הספציפי של חומר לטקס המשמש ב קטטר לטקס פולי בדרך כלל מורכב בעיקר מלטקס גומי טבעי, המופק מהמוהל של עץ הגומי (Hevea brasiliensis). לטקס גומי טבעי מורכב מתרכובות אורגניות שונות, כולל:
פוליאיזופרן: זהו המרכיב הפולימרי העיקרי של לטקס גומי טבעי. מולקולות הפוליאיזופרן הן שרשראות ארוכות של יחידות איזופרן חוזרות, המעניקות ללטקס את תכונותיו האלסטיות.
חלבונים: הלטקס מכיל גם חלבונים, כמו גורם התארכות גומי (REF) ואחרים, התורמים לתכונות המכניות של החומר וליציבותו.
ליפידים ושרף: תרכובות אלו קיימות בכמויות קטנות יותר ומשחקות תפקיד במבנה ובתכונות של לטקס גומי טבעי.
מים: לטקס מכיל באופן טבעי כמות משמעותית של מים, אשר בדרך כלל מוסרים במהלך תהליך הייצור כדי לייצר חומר לטקס מוצק המתאים למכשירים רפואיים כמו צנתר פולי.
בעוד לטקס גומי טבעי נפוץ בצנתר פולי, לחלק מהאנשים עשויים להיות אלרגיות או רגישות לחלבוני לטקס. במקרים כאלה, ניתן להשתמש בחומרים חלופיים כמו סיליקון או לטקס סינתטי לייצור צנתרים כדי להפחית את הסיכון לתגובות אלרגיות.
